ראשון לקראת כוח ותקווה צעד
שלום,
כיתת המשך הנפגשת כבר כמה שנים בצפון ישראל נפגשה ביום חמישי.
דיברתי בקצרה על הקלטות מצוקה ישנות של הרגשת חוסר אונים וחולשה שגרמו לנו להרגיש שאין לנו אפשרות לחולל שינוי. על ההסטוריה האישית והכללית של מלחמות, שהותירה אותנו מפוחדים ומיואשים, על הקושי, בצעירותנו, להשיג מידע מהימן וברור על מה שהתרחש, בין אם בגלל במניפולציות שהפעילה הממשלה, ובין אם משום שהמבוגרים סביבנו היו מפוחדים ומיואשים מדי, וכיצד כל המצוקות הללו מגורות מחדש כעת.
הסכמנו שבחדר בו נפגשנו (היינו 10), יש מספיק חכמה וידע כדי לשים קץ למלחמות. (תודה לג'וליאן וויסגלס על הכיוון המצוין!)
היה ברור שלפרוק אחת עם השניה על מה שקורה כעת בעזה ובחלקים נרחבים מישראל, יהיה קשה מאד. לפיכך עבדנו על זכרונותינו המוקדמים ביותר ממלחמה או על הזכרון "החזק ביותר" שיש לנו ממלחמה. ברגע שבו יכולנו לאתר את הזכרונות הללו ואיתם עלו הרגשות של חוסר אונים ויאוש, היה אפשרי לאתר מתי בדיוק וכמה מוקדם הוטמעו בנו ההקלטות הראשונות של ההרגשות הללו ולפרוק אותן.
יותר מכל דבר אחר, זו היתה תזכורת טובה שמוטב לא להיכנע לרגשות שדוחפים אותנו "להתכרבל במיטה לבד עם הפנים לקיר" ולהרגיש קטנים ובודדים, אלא להיפגש יחד, לחלק את תשומת הלב שלנו, לפרוק ולחשוב. לעשות ולו רק את זה, מהווה צעד ראשון של ניצחון באתגר להשיב לעצמנו את הכוח והתקווה.
באופן אישי, עזר לי מאד לקבל פניות מיועצים שאינם ישראלים שאני מכירה. אני מעריכה את הפניות האלה על היותן כנות, אכפתיות ונדיבות בעוד שלא הביעו רגשות, דעות או תובנות על המצב הנוכחי.
תודה רבה באהבה ותקווה אורנה שומן
שפת אם עברית.
וליאן וייגלס הוא הרכז הבינלאומי לשינוי עולם.’ג1